תביעות ייצוגיות
תביעות ייצוגיות – יעל תותחני – משרד עורכי דין
חושבים שהוטעיתם, קופחתם או שלמתם יותר מהראוי? קניתם מוצר כלשהו וגיליתם שהפרסום שעל גביו שקרי, חלקי או מטעה? מצאתם את עצמכם מנסים להבין על מה בדיוק גבו מכם סכום כסף כלשהו, שנראה שאיננו חלק מההסכם שלכם עם חברה כלשהי? נפגעתם על ידי חברה, ארגון או רשות ממשלתית, ואתם מרגישים שאלו נצלו את כוחם או מעמדם מתוך הנחה שהניצול או ההטעיה לא יתגלו או שלא תוכלו לתבוע אותם? אם עניתם "כן" על אחת מן השאלות הללו (או יותר) – יתכן שיש לכם עילה לתביעה ייצוגית.
נגרם לי נזק קטן בלבד, על זה לתבוע?
לעתים נגרם לנו נזק, קטן יחסית, בידי ארגון גדול או רשות מקומית. כך לדוגמא, יתכן שאנו נוהגים לרכוש באופן קבוע מוצר כלשהו שהכיתוב על גביו חסר ומטעה, ואינו כולל את כל מרכיבי המוצר. מקרים אחרים לדוגמא הינם פרסומים מטעים אודות אופן ההצטרפות למבצע צרכני כלשהו, גביית תשלום גבוה מזה שנקבע בהסכם, גביית היטלים שלא כדין (למשל על ידי הרשות המקומית) או הסתרה של תופעות לוואי על גבי תרופות. בכל אחד מהמקרים הללו, הנזק שנגרם לכל לקוח או אדם יחיד הינו יחסית קטן. זהו בדיוק המקום שבו אנחנו אומרים לעצמנו "נו, אז גבו ממני שלא כדין, ו… התקשרתי, ביררתי וזה סודר (או לא). אבל על זה לתבוע?!" והתשובה היא – כן! במקרים בהם נראה שהנזק שנגרם לכם משותף גם לאחרים, ונדמה שמדובר במדיניות או בתופעה שחלה על רבים – הרי שתביעה ייצוגית יכולה לפתור ולתקן את העוול.
תביעות ייצוגיות מהן?
תביעות ייצוגיות נועדו לאפשר ל"אזרח הקטן", שאיננו מדבר "משפטית" שוטפת לעמוד על זכויותיו ולהגן על עצמו ועל שכמותו מול גופים וארגונים גדולים ומול רשויות שלטוניות. התביעה הייצוגית היא כלי משפטי, שנותן בידי הציבור כוח ומאזן, במקצת את אי השוויון המובנה ביחסי הכוחות שבין חברות גדולות לבין האזרחים הפשוטים. חברות וארגונים גדולים הינם בעלי משאבים, כספים, עורכי דין וייעוץ משפטי צמוד ועוד. האזרח הקטן, אתם ואני, לצורך העניין, עשויים להימנע מעמידה על זכויותינו, בשל החשש שתביעה עשוייה להיות לא משתלמת, יקרה ומסובכת. התביעה הייצוגית פותחה על מנת למנוע חשש כזה, ולהותיר בידי כל אדם את האפשרות להגן על זכויותיו וזכויותיהם של אחרים, במקרים בהם לכל אחד מחברי הקבוצה נגרם נזק קטן, אך הנזק המצטבר גדול.
לבד בשם כולם: תביעה ייצוגית למתחילים
זוכרים את הבריון השכונתי או הבית ספרי שהתעלל בילדים האחרים? להילחם נגדו לבד היה בלתי אפשרי ומילים לא באמת עזרו כנגדו. לרוב פשוט נותרנו חסרי אונים וללא יכולת לפעול, מקווים שיום אחד נגדל ואז נוכל להעניש אותו על כל מה שהוא עשה.
כעת, כשאנחנו כבר מבוגרים, אנחנו נתקלים במהלך החיים בבריונים אחרים – ארגונים, חברות, נותני שירותים וכדומה שפוגעים בנו בצורות שונות, גורמים לנו נזק ומסרבים להקשיב לנו. ההבדל הוא שכיום יש לנו אמצעים להילחם כנגדם. אחד מהכלים שעומדים לרשותנו הוא התביעה הייצוגית – כלי שמאפשר לנו כבודדים להשתמש בכוחו של הכלל אל מול גופים גדולים וחזקים מאיתנו.
מהי תביעה ייצוגית? מתי ניתן להגיש תובענה ייצוגית? מה התוצאות האפשריות שלה? על כך ועוד בשורות הבאות.
תביעה מסוג מיוחד
הרעיון שעומד בבסיסה של התביעה הייצוגית הוא שהיחיד יכול להגיש תביעה בשמם של רבים. התביעה מאחדת בתוכה הרבה תביעות קטנות– במקום שכל אחד מהנפגעים יתמודד בעצמו כנגד הגוף הפוגע, כל התביעות מאוחדות לתביעה אחת גדולה. אין צורך שכל הנפגעים יגישו ביחד את התביעות שלהם – מספיק שאדם יחיד יגיש בשמם של כל הנפגעים, גם מבלי לבקש את הסכמתם, את התביעה.
התובע הייצוגי מבקש להשיג לו ולתובעים שבשמם הוא פועל סעד כלשהו – הסעד הוא הדבר שהתובע למעשה מבקש מבית המשפט: פיצוי על נזק שנגרם, החזר כסף שנגבה שלא כדין, הפסקת פעולה מסוימת של הנתבע שפוגעת בתובעים וכדומה.
התביעה הייצוגית מאפשרת למי שנגרם לו נזק קטן לתבוע חברות גדולות כיוון שצירוף של הרבה נזקים קטנים יוצרים נזק אחד גדול. כך התביעה הופכת משתלמת מבחינת השקעת המשאבים הנדרשת. גם המדינה מרוויחה מכך שניתן להגיש תביעות ייצוגיות: במקום שכל תביעה קטנה תידון בפני עצמה, התביעות הקטנות מצורפות יחדיו לדיון אחד וכך נחסך זמנו של בית המשפט והמשאבים והעלויות הקשורים לניהול תיקים בבתי המשפט.
מאפיין חשוב של תביעה ייצוגית הוא הפיצוי המוגדל למי שהגיש את התביעה בשם כל הנפגעים. כיוון שהוא זה שמשקיע את המשאבים הנדרשים להגשת תביעה ייצוגית וכיוון שהוא זה שיישא בתוצאות אם התביעה תידחה הרי שבמקרה של קבלת התביעה הוא זכאי לפיצוי גדול יותר בהתאם להשקעה שלו.
תנאים להגשת תביעה ייצוגית
על מנת שיהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית, על מספר תנאים להתקיים. ניתן לראות תנאים אלה גם כיסודות המהותיים של תביעה ייצוגית – המאפיינים שעושים אותה למה שהיא.
- "עילת תביעה אישית": התובע צריך להוכיח שאכן נגרם לו נזק באופן אישי. רק מי שנגרם לו נזק באופן אישי יכול להגיש תביעה ייצוגית. תביעה שכזו איננה יכולה להיות מוגשת מ"בחוץ" על ידי מישהו שלא נפגע באופן אישי אבל מבקש לדבר בשם הנפגעים.
- "עילת תביעה לכאורה": התובע צריך להוכיח שיש לו סיכוי לזכות בתביעה. בית המשפט איננו מתבקש להכריע בשלב זה אם התביעה מוצדקת או לא אלא רק לפסוק שיש סיכוי שהיא בכלל תתקבל בהתאם לחוק הישראלי ולסדרי הדין בבית המשפט. המטרה היא למנוע תביעות סרק שרק נועדו לאיים, להטריד או לפגוע בנתבעים.
- "עילת תביעה משותפת": התובע צריך להוכיח שישנו מכנה משותף לכל הנפגעים ושמכנה משותף זה יוצר תביעה כוללת שבה הם שותפים.
גם התובע עצמו צריך לעמוד בתנאים מסויימים.
"תובע הולם": בית המשפט צריך להתרשם משני דברים:
- שהתובע פועל בתום לב ומונע על ידי נזק שנגרם לו ורצון לקבלת פיצוי או סעד, ואיננו רק מנסה להטריד את או לפגוע בנתבע.
- שעורך הדין שמייצג את התובע אכן מסוגל לשאת על כתפיו את התביעה ושהתיק איננו מעבר ליכולת שלו מבחינת משאבים, ידע וניסיון. מכאן גם מובן הצורך המהותי במציאת עורך דין בעל ניסיון בתחום שאכן יוכל לעמוד במבחן זה של בית המשפט.
הסעד המבוקש זהה עבור כל הנתבעים: הסעד חייב להיות זהה עבור כל מי שנכלל בתביעה כמי שנגרם לו נזק. אם לחלק נדרש פיצוי כספי ואילו אחרים זקוקים לפעולה אחרת הרי שאין זו תביעה ייצוגית אחת. על כל התובעים לקבל את אותו הסעד.
התנאים הללו הינם חשובים והכרחיים. הליך התביעה הייצוגית כולל שלב מקדים שבו בית המשפט מחליט אם ניתן להגיש אותה; למעשה בית המשפט מחליט אם זו אכן תביעה ייצוגית שעומדת בכל התנאים הנדרשים. אם התנאים אינם מתמלאים בית המשפט יפסוק שאי אפשר להגיש את התביעה כתביעה ייצוגית.
להיות תובע מבלי לדעת?
כפי שכבר ציינו, תביעה ייצוגית מייצגת את כל מי שנפגע, גם אם הוא לא נתן את הסכמתו לכך. כאשר בית המשפט מאשר הגשת תביעה ייצוגית, הוא גם מפרסם אותה בפנקס התביעות הייצוגיות שבו מופיעות כל התביעות שנידונות בבתי המשפט, כל התביעות שהתקבלו וכל הסכמי הפשרה שהושגו. כמו כן, בית המשפט גם מחייב פרסום בדבר התביעה בעיתונות ובמקרים מסוימים הוא גם ידרוש פרסום נוסף בהתאם לנסיבות המקרה.
מי שאיננו מעוניין להיות חלק מתביעה למרות שגם הוא נפגע מהנתבע יכול לבקש להישאר מחוץ לקבוצת התובעים. עליו להודיע על כך לבית המשפט תוך 45 ימים מרגע הפרסום של התיבעה.
במקרים מסוימים בית המשפט עצמו יחליט שהתובעים שייוצגו בתביעה יהיו רק אלה שהצטרפו לתביעה באופן מפורש. במקרים אלה מי שלא הצהיר על הצטרפות כנדרש לא ייכלל בתביעה ולא יושפע מהתוצאות שלה.
תוצאות אפשריות של קבלת תביעה ייצוגית על ידי בית המשפט (או לאן הולך הכסף?)
אם בית המשפט מקבל את טיעוני התובעים ומקבל את התביעה הייצוגית, הוא יפסוק מהם הצעדים שעל הנתבע לבצע: פיצוי כספי, החזר כספי, הפסקת פעולה או פעולות וכן הלאה בהתאם לנסיבות המקרה.
על מנת שכל התובעים יקבלו את מה שמגיע להם, בית המשפט יקבע מנגנון למתן הסעד שנקבע. לדוגמה: אם נקבע פיצוי כספי, בית המשפט יקבע שעל הארגון הנתבע ליצור כתובת שאליה הנפגעים יוכלו לפנות, להוכיח שנפגעו ולקבל את הפיצוי הכספי. במקרים שבהם קשה להוכיח מי נפגע באופן אישי ייתכן ובית המשפט יורה על העברת סכום הפיצויים לארגון כלשהו או למתן הנחות לכל הציבור בנושא שנידון לפניו.
מרגע שהתקבלה החלטה של בית המשפט היא מחייבת את כל התובעים. אם התביעה נתקבלה לא ניתן להגיש תביעה נוספת על הנזק שנידון בתביעה.
במקרים רבים, לאחר שבית המשפט אישר שתביעה ייצוגית אכן ראויה לדיון בפניו (דהיינו הוא אישר שהתביעה היא אכן ייצוגית ועומדת בתנאים שמנינו קודם) הצד הנתבע בוחר להציע הצעת פשרה לתובעים על מנת לחסוך את הדיונים ואולי תוצאות קשות יותר עבורו. במקרה זה הפשרה, אם תתקבל על ידי התובע, תחייב את כל הנתבעים. עם זאת, תובע שאיננו מסכים להסכם הפשרה יכול לסרב להיות חלק ממנה ולהחליט כיצד הוא ימשיך בהתדיינות שלו אל מול הנתבעים.
תוצאות אפשריות של דחיית תובענות ייצוגיות על ידי בית המשפט
כאשר בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים, מלבד ההפסד במשפט ואי קבלת הסעד המבוקש ישנן עוד מספר תוצאות אפשריות:
- תשלום הוצאות משפט: לא רק שבית המשפט קובע שהנתבע איננו חייב לפצות את התובעים; על התובעים לשלם לנתבע את הוצאות המשפט בהתאם לסכום שיקבע בית המשפט.
- פגיעה במוניטין: מי שהגיש תביעה ייצוגית והפסיד עלול לגלות שבפעם הבאה שהוא מבקש להגיש תביעה בית המשפט יראה בו מגיש תביעות סדרתי. כמו כן, הליך משפטי כולל לעיתים גם חשיפת מידע רלבנטי שאולי התובע היה מבקש להשאיר חסוי. פרסום מידע שכזה עלול להוות פגיעה במוניטין של התובע.
- שלילת האפשרות לפעולה משפטית אחרת כנגד הנתבע: כפי שצוין, תביעה ייצוגית מחייבת את כל מי שנכלל בה. אם היא נדחית הרי שלא ניתן להגיש תביעה נפרדת בגלל הנזק שנידון בתביעה.
צריך לקחת בחשבון את התוצאות של הפסד בתביעה ייצוגית. אין זו סיבה בפני עצמה שבגללה יש להימנע מהגשת תביעה אלא סיבה לכך שחשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום. תובענה ייצוגית היא כלי רב עוצמה שמאפשר לאדם מן הישוב להיאבק בהצלחה מול גורמים שלהם כוח רב. היחיד איננו בודד במערכה ועומדת לו הזכות, ויתר מכך האפשרות, להתמודד עם ארגונים גדולים באופן שוויוני יותר.
חושבים על תביעה יצוגית? תתקשרו עוד היום, ועורכת הדין יעל תותחני תשמח לעמוד לצידכם. לייעוץ משפטי צלצלו: 054-7946858
ליצירת קשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מידע נוסף בנושא
עורך דין תביעות ייצוגיות
גופים רבים, בין אם אלה מוסדות ציבוריים כמו רשויות מקומיות ובין אם גופים פרטיים כמו חברות או רשתות שיווק, מנצלים את כוחם מול האזרח או הצרכן הקטן ועושים פעולות כאלה ואחרות הנוגסות בזכויותיו מתוך הנחה שלא בהכרח ירגיש בכך או שגם אם יגלה את המחדל הקטן שנעשה, הוא לא יפעל, לפחות לא ינקוט בצעדים משפטיים. המחיר שישלם אדם על תביעה יהיה גדול מן הפיצוי שיקבל. עם זאת, היום, כאשר באמצעות הרשתות החברתיות ניתן לדעת על מחדלים שנעשים ולשתף אחרים, יש יותר ויותר אזרחים שלא מוותרים ופונים יחד אל עורך דין תביעות ייצוגיות ומגישים תביעה ייצוגית.
תפקידיו של עורך לדין תביעת ייצוגיות
אחד המאפיינים של תובענות ייצוגיות הוא דווקא שמדובר על מחדלים קטנים יחסית ולא על עניין חמור בו אין ספק לכך שאותו אדם או גוף צריכים להישפט על כך ולפצות את התובע. עם זאת, העובדה שנפגע מספר גדול של אנשים הופך את המחדל למשמעותי. עורך דין תביעות ייצוגיות יבחן קודם כל את פרטי המקרה ואת הסיכויים לכך שהעניין יתקבל כתובענה ייצוגית בבית המשפט. כדי להגיש תביעה ייצוגית יש קודם כל צורך להגישה כתביעה רגילה ולכך לצרף בקשה להפוך אותה לייצוגית כך שמדובר על עניין מורכב יותר. עורך הדין גם יסייע בהגשת התביעה והבקשה וגם ייצג את התובעים בבית המשפט כנגד הנתבע.
כיצד מחליט בית המשפט האם לאשר תובענה ייצוגית?
כאשר בית המשפט בוחן את התביעה ואת הבקשה להגישה בתור תובענה ייצוגית הוא יסתכל על מספר פרמטרים. פרמטר ראשון הוא סיכויי התביעה: האם בעבר הוגשו תביעות ייצוגיות דומות והאם ישנן הוכחות לכך שיש נפגעים רבים לאותו מחדל שחוזר על עצמו ולא מדובר רק על פגיעה נקודתית. פרמטר שני הוא זהות התובעים וזהות התובע העיקרי. בית המשפט יבדוק האם באמת כל התובעים נפגעו מאותו מעשה ואם אכן הם יכולים להגיש תביעה משותפת. פרמטר נוסף הוא האם התביעה מוגשת בתום לב ולא מתוך רצון לנקמה. עורך דין תביעות ייצוגיות יוכל כאמור לבחון את הדברים ועל סמך ניסיונו לומר עד כמה הסיכויים לאישור התביעה הייצוגית גבוהים.
