עריק? מה המשמעות?

בישראל, צה"ל ("צבא הגנה לישראל"), הינו צבא העם ובו חובת גיוס לכל מי שמלאו לו 18 שנים והוא תושב או אזרח בישראל. זאת – בהתאם לחקיקה קיימת בנושא בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התמ"ו–1986 (להלן: "חוק שירות חובה"), אשר מקנה סמכות לגיוס חובה וכן מעגן את כל הנוגע לפטור למי שנסיבותיו לא מאפשרות את גיוסו לאור אורח חיים שאינו מתאים לצבא או מצב בריאות שלא מאפשר זאת. אי לכל אלה, מי שאין ברשותו פטור מגיוס לצבא ואינו מתייצב לצו הגיוס כפי שנקבע לו, עובר על החוק.

במאמר זה נסביר על מערכת המשפט הצבאית ועל הייחודיות שלה, על עבירת העריקות והענישה על כך. כמו כן, נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני צבא.

ייחודה של מערכת המשפט הצבאית:

מערכת המשפט הצבאי, פועלת בצורה אוטונומית ומותאמת לצרכיה של המערכת הצבאית ההיררכית ומרובת הפקודות והצווים. החוק שמקנה סמכות למערכת המשפט הצבאית, הוא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי").

על פי חוק זה (כאמור בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי), אנשים אלו כפופים לחוק, כדלקמן: מי שהוא חייל בשירותו הצבאי (אם בסדיר ואם במילואים), מי אשר במסגרת היותו חייל עבר עבירה (קיימים לכך מספר סייגים המפורטים בחוק), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון למשמורת הצבא – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבים במילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות (קיימים לכך סייגים המפורטים בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי).

כמו כן, בשונה ממערכת שפיטה בדין הפלילי–האזרחי, מערכת המשפט הצבאית, הנוקשה יותר, מחלקת את הליך השפיטה לשני חלקים, וזאת בהתאם לחומרת העבירה. נוסיף כי במערכת השפיטה הצבאית, קיים דין משמעתי ודין פלילי. כאשר מדובר בדין משמעתי, אזי סמכות השפיטה היא בתוך יחידתו של החייל. הדין המשמעתי ימומש בעבירות קלות בצה"ל, המאפשרות ניהול מהיר של ההליך.

כאשר מדובר בדין הפלילי, תהיה חפיפה חלקית לדין האזרחי, במובנים רבים. מהגשת תלונה למשטרה צבאית חוקרת, ובהמשך, אם וכאשר יבססו את הראיות, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם ייקבע אם יוגש כתב אישום או לא. במידה ויוגש כתב אישום, יחל הליך משפטי בבתי הדין הצבאיים. יוער כי בבית הדין הצבאי, הענישה נחשבת מחמירה יותר בנושאים מסוימים מאשר השפיטה במערכת המשפט הפלילית בישראל, וזאת על מנת לשמור על ההיררכיה הקיימת בצבא.

עבירת העריקות:

עבירת העריקות הינה חלק מעבירות סל המכונות עבירות "היעדרות משירות". העריקות מוגדרת בתור העבירה הקשה ביותר בעבירות ההיעדרות והיא מתוארת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. בשל חובת הגיוס עפ"י חוק הגיוס, כל אדם שכפוף למסגרת הצבאית, חייב להתייצב כפי שנאמר לו על ידי גורם צבאי. אם לא יעשה זאת, הוא יעבור עבירה וזאת בהתאם למדרג הבא:

עבירת הנפקדות – היא היעדרות משירות עד 21 ימים. בחלוקה פנימית קיימת נפקדות קצרה שהיא עד 24 שעות, ואז יישאר הטיפול במסגרת היחידה והענישה בגינה תהיה, פחותה אם בכלל. בנפקדות ארוכה, כלומר מעל 24 שעות ועד 21 ימים, הטיפול אומנם במסגרת היחידה, אך הענישה בגין מעבר על העבירה יכול להגיע לכדי מאסר.

עבירת העריקות – כאן, בשונה מנפקדות, הטיפול בחייל מועבר לטיפולה של המשטרה הצבאית, תחת מדור עריקים. הזמן המוגדר לעריקות הוא מעל 21 ימים ועד בכלל. בעת תפיסת עריק, ינוהל התיק בהליך משפטי צבאי ועונשו לרוב יעמוד על מאסר בפועל.

ענישה:

ההחלטה להיות עריק, הינה אינדיבידואלית לכל חייל, כל אחד ונסיבותיו שלו. הסיבות העיקריות המוכרות, נוגעות למחאה על אי מתן פטור משירות, אי התאמה והשתלבות במערכת הצבאית, בעיות כלכליות בבית ועוד. הענישה על עבירת העריקות, תיקבע כאשר תילקח בחשבון הסיבה לעריקות, אם כי כל עריקות שתתבצע, אינה מוצדקת. על מנת להמחיש את ההבדלים במתחם הענישה, ניתן לראות כי כאשר חייל עורק במסגרת פעילות צבאית, מאסרו עשוי להגיע עד 10 שנות מאסר, אבל אם לא יהיה ניתן להוכיח שלא התכוון לחזור, אזי העונש ירד ל–3 שנות מאסר.

לסיכום:

עבירת העריקות היא עבירה חמורה אשר יכולה להוביל עד לכדי מאסר, וזאת בשל חובת הגיוס לגוף ההיררכי הצבאי. אי לכך, ובשל חשש מביצוע עבירת העריקות ולצורך בירור ההשלכות של כל תקופת היעדרות משירות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני צבא, אשר יוכל לשפוך אור על ההשלכות העתידיות לטווח הקצר והארוך וכן להופיע ולייצג בבתי הדין הצבאיים.