ליצירת קשר השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    עורך דין צבאי

    עורך דין צבאי – יעל תותחני – משרד עורכי דין

    משרדינו עוסק ובעל ניסיון בדיני צבא וייצג בהצלחה חיילים וקצינים מול הרשויות.

    צה"ל הינו ארגון צבאי המנהל מערכת משפטית צבאית אוטונומית, אשר כפופה לסמכותו. אומנם מערכת זו מבוססת על המערכת המשפטית האזרחית, אך היא מותאמת באופן קפדני לצבא. כדי להתמודד עם השוני של מערכת זו, יש להיעזר באיש מקצוע בעל מומחיות ייחודית למערכת הצבאית והוא – עורך דין צבאי.

    במאמר שלהלן, נסקור את הנושאים והשאלות הבאות: מהי המערכת הצבאית, על איזה דין היא מתבססת ומה ההבדלים בינה לבין המערכת המשפטית האזרחית. כמו כן, נתייחס לתפקידם של בתי הדין הצבאיים וסמכויותיהם, לדין משמעתי ועוד. כמו כן, נסביר מי הוא עורך דין צבאי, כיצד יאושר לעורך דין לדון בפני ערכאה צבאית, על חקירה במשטרה הצבאית והתמודדות מולה וכן כיצד יוכל לסייע עורך דין צבאי – לחייל הניצב מול מערכת המשפט הצבאית.

    המאמר שלהלן מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין צבאי.

    מערכת המשפט הצבאית:

    בחלק זה תובא סקירה אודות מערכת המשפט הצבאית. כמו כן, נפרט על החוק שממנו המערכת שואבת סמכות, על ההבדלים בין המערכת המשפטית למערכת המשמעתית בצה"ל, על הערכאות הפועלות ועוד.

    א. חוק שיפוט צבאי:

    חוק שיפוט צבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חש"ץ" או "החוק"), הוא החוק המגדיר והמסדיר את סמכותה של מערכת המשפט הצבאית. החוק מכיל בתוכו 10 חלקים אשר משמשים כעמודי התווך של המשפט הצבאי והם: עקרונות כלליים, עבירות ועונשים, דין משמעתי, המוסדות המשפטיים, הליכי שפיטה, בית דין שדה, דיני ראיות, ביצוע פסקי דין, עבירות מיוחדות והוראות שונות. החוק חל על כל מי שעונה על ההגדרות המצוינות בפרק השני שבחלק העקרונות הכללים והם: חייל בשירות סדיר או מילואים, מתנדב המשרת במילואים, מי שעבר עבירה כאשר היה מוגדר חייל (בסייגים המצוינים בסעיף 6 לחש"ץ), מי שמחזיק נשק שנמסר לו על ידי הצבא (למשל – קציני ביטחון המסייעים לכוחות צה"ל ביישובים המצויים ביישובים הצמודים לגבול), מי שנתון במשמורת הצבא (אסירים בכלא צבאי, אזרחים עובדי צה"ל ועוד), שבויי מלחמה ואנשי מילואים שאינם בשירות (בהתחשב בסייגים המצוינים בסעיף 11 לחש"ץ).

    ב. ההבדלים בין מערכת משפט צבאית למערכת משפט אזרחית

    מערכת המשפט הצבאית, היא מערכת אוטונומית אשר כפופה לדין הצבאי וכן לשלטונות צה"ל, בסייגים מסוימים. צה"ל מקיים מערכת המכילה עבירות ייחודיות אשר רלוונטיות לאופי שירות צבאי. יתרה מזאת, מערכת המשפט הצבאית מתייחסת לעבירות הגלומות בקודקס הפלילי של מדינת ישראל והוא חוק העונשין, התשל"ז – 1977. אך בשונה מהמשפט האזרחי, העונשים שונים ומותאמים לדין הצבאי על מאפייניו. עוד נעיר, כי פרט לעבירות הייחודיות במערכת הצבאית, קיימות גם הגנות אשר לא חלות על אזרחים אך כן חלות על חיילים.

    ברוב המקרים, מערכת המשפט הצבאית נחשבת מחמירה יותר ובעלת ענישה נוקשה יותר לעומת מערכת המשפט האזרחית. עם זאת, נזכיר כי ענישה במערכת הצבאית, תחול רק על מי שהחש"ץ חל בעניינו.

    ג. ההבדל בין דין משמעתי ודין פלילי:

    דין משמעתי, כפי שמפורט בחלק ג' לחש"ץ, הוא כלי אכיפה משמעתי במסגרת יחידתית, בידי מפקדים מול פקודיהם, כלומר – אלה שכפופים אליהם. במקרים אלה יוכל מפקד, במידה ויש לו סמכות לכך, להעניש חייל לפי מתחם העונש המובא לפניו, על עבירות צבאיות בעלות חשיבות נמוכה ובינונית. כך קובע סעיף 168 לחש"ץ.

    זהו, בעצם, ההליך המשמעתי. הליך זה אינו מצריך חקירה מקדימה, אלא רק הגשת תלונה בעניינו של החייל ובירור של הפרטים והעובדות במהלך המשפט עצמו. בדין המשמעתי, החייל לא זכאי לייצוג. אך בשונה מהדין המשמעתי, בדין הפלילי עובר החייל מתחום שיפוטה של יחידתו – לתחום השיפוט של בתי הדין הצבאיים. כאן מדובר בעבירות שחומרתן גבוהה יותר ולכן סמכות הענישה רחבה יותר. ההליך הפלילי הצבאי זהה להליך הפלילי האזרחי ברוב המובנים. גם במסגרת הליך פלילי צבאי, ישנה משטרה צבאית חוקרת, שאמונה על חקירה ואיסוף ראיות ולאחר מכן – בהינתן ראיות סבירות, מוגש כתב אישום. כך נפתח ההליך הפלילי הצבאי. כאמור, במסגרת ההליך הפלילי, לחייל יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.

    ד. משפט צבאי:

    הליך המשפט הצבאי זהה בעיקרו, בשינויים מתחייבים, להליך המשפט האזרחי בתחום הפלילי. השלב הראשוני בהליך, הוא קבלת תלונה על חשד/דיווח על עבירה שנעשתה על ידי חייל או על ידי כל מי שחל עליו החוק הצבאי. התלונה תעבור למחלקת חקירות צבאית, המוכרת בתור "המשטרה הצבאית החוקרת" ("מצ"ח"), אשר תאסוף ראיות ותחקור את המקרה, על ידי חקירת הנאשם, לקיחת עדויות באופן גלוי וסמוי ועוד. במידה ומתגבש חשד סביר וראיות מספקות נגד החייל החשוד, אזי יעבירו את החומרים לפרקליטות הצבאית. האחרונה היא זו אשר תחליט, אם מדובר בחשדות מוצדקים ואם יש להגיש כתב אישום. למעשה, ברגע שמוגש כתב אישום, יתנהל משפט צבאי, הכולל את התובעת הצבאית מטעם הפרקליטות והנאשם בייצוגו או על ידי מי מטעמו.

    ה. בתי דין צבאיים:

    בתי הדין הצבאיים מחולקים לשלושה טריבונלים:

    • בית הדין הצבאי המחוזי – זו ערכאה ראשונה, אשר דנה בכל עניין המובא לפתחה, פרט לחיילים שדרגתם עולה על דרגת סגן אלוף ועבירות שהענישה בגינן עומדת על עונש מוות.
    • בית דין צבאי מיוחד – משמש כערכאה משלימה לבית הדין המחוזי, אשר בפניה דנים בעניינם של חיילים מדרגת סגן אלוף ומעלה וכאשר מדובר בעבירות שהעונש בגינן הוא מוות.

    בית הדין האחרון המשמש כערכאת ערעור, הוא בית הדין הצבאי לערעורים – אליו מגיעים ערעורים על החלטות מבית הדין המחוזי והמיוחד. על החלטות בית הדין הצבאי לערעורים, אפשר לערער, ברשות, לבית המשפט העליון, האזרחי.

    ו. עבירות הנשפטות בבית דין צבאי:

    העבירות אשר מובאות בפני בית הדין הצבאי הן עבירות פליליות, אשר מוגדרות הן בחוק העונשין, התשל"ז–1977 והן בחלק השני לחש"ץ, אשר עוסק בעבירות ועונשים. העבירות הצבאיות המוכרות, הן לדוגמא: עריקות, חריגה מסמכות, עבירות רכוש צה"ל, סירוב פקודה ועוד. גם עבירות אלו קבועות בפרק השני לחש"ץ.

    עורך דין צבאי:

    בחלק זה נסביר מי הוא עורך דין צבאי, כיצד ניתן לאשר מינוי של עורך דין צבאי וכן נסביר על הצורך במינוי, בהליכים במערכת המשפט הצבאית.

    א. מי מוגדר בתור עורך דין צבאי:

    ישנם עורכי דין שמתמחים בתחום דיני הנזיקין וכן ישנם עורכי דין שמתמחים בתחום המקרקעין או הפלילי. עורך דין צבאי, הוא לרוב עורך דין המתמחה בתחום הפלילי, אך כזה שגם מתמחה בתחום הצבאי, החל מהדין הצבאי ועד להתנהלות מול רשויות הצבא וכן בנושאים נוספים, שאינם פליליים.

    זאת ועוד, עורך דין צבאי מקבל אישור מוועדה צה"לית, להופעה בפני בתי דין צבאיים. על מנת לקבל אישור מוועדה זו, יש להגיש בקשה לוועדה לאישור סניגורים. בעת הגשת הבקשה, ייבחן המועמד על ידי גוף ביטחוני צבאי וזאת כדי לאשר חשיפה לחומרים במערכת הצבאית. כדי לדעת האם מדובר בעורך דין בעל אישור לייצוג והופעה בבתי דין צבאיים, ניתן למחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית, אשר מרכזת את רשימת עורכי הדין המאושרים לייצוג.

    ב. ועדת אישורים:

    ועדת אישורים לעורכי דין צבאיים, פועלת מכוח סעיף 317 לחש"ץ. לאחר בחינתם של גורמים ביטחוניים את המועמד, יזומן עורך הדין מול וועדה זו, שבה ישבו: שופט בית המשפט העליון – שהוא גם יושב ראש הוועדה, שני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין, מנכ"ל משרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי. האישורים שאותם ניתן לקבל דרך וועדה זו, מחולקים לשני סוגים: אישורים מסויגים ואישורים בלתי מסויגים:

    • אישור מסויג – אישור לייצוג בתיקים שסיווגם הוא עד סיווג "שמור". זו, למעשה, דרגת מידור הנוגעת לאפשרות להיחשף לחומרים צה"ליים והיא נחשבת כדרגה בינונית.
    • אישור בלתי מסויג – אישור לייצוג בתיקים שסיווגם "סודי" ומעלה. אישור זה הוא חד פעמי ורלוונטי רק לתיק שבגינו תוגש הבקשה.

    חשיפה לחומרים בעת ניהול תיק בבית דין צבאי, תינתן רק לעורך דין המחזיק את אחד האישורים הנ"ל.

    ג. חשיבות הייצוג במשפט צבאי על ידי עורך דין צבאי:

    כפי שציינו, מערכת המשפט הצבאית, מתוקף היותה חלק ממערכת הצבא, רואה בעין קשה יותר, מקרים אשר חומרתם במערכת האזרחית, נתפסת כקלה יותר. בנוסף, מערכת המשפט הצבאית כוללת עבירות ייחודיות למערכת הצבאית.

    ענישה בגין העבירות הנשפטות במערכת הצבאית, טומנת בחובה עונשים המשפיעים לטווח הקצר, לדוגמא: מאסר בפועל, הורדה בתנאי השירות, קנס ועוד. כמו כן, קיימים עונשים שהשלכותיהם משפיעות לטווח הארוך: רישום בתיק פלילי, מניעה מלעבוד במשרות מסוימות ועוד. לכן, רק עורך דין צבאי, אשר מכיר את המערכת על בוריה, יוכל להשפיע על מתחם הענישה וסוג הענישה, בהתאם לנסיבות המועלות מולו. ייצוג והכוונה נכונה על ידי עורך דין צבאי, יובילו לתוצאות אשר יטיבו עם הנאשם הן בענישה הספציפית והן בהמשך חייו.

    הכנה לקראת חקירה פלילית במשטרה צבאית:

    חקירה פלילית במשטרה צבאית חוקרת (מצ"ח), הינה קריטית לתהליך המשפטי הצבאי. חקירה זו יכולה לשנות תיק, מהגשת כתב אישום לסגירתו. לכן, התמודדות והכנה לקראת חקירה זו, יוכלו לסייע להשפיע על פני הדברים.

    א. זימון לחקירה:

    זימון לחקירה, ייעשה לאחר שהמשטרה הצבאית החוקרת גיבשה חשד בדבר ביצוע עבירה מהמנויות בחש"ץ או בחוק העונשין. זהו השלב שבו מומלץ לפנות לעורכי דין לענייני צבא. החקירה תעשה בצו המחייב התייצבות. חקירה זו קריטית לצורך העברת התיק לפרקליטות הצבאית ומשם להגשת כתב אישום ולכן, כל דבר אשר נאמר במסגרת חקירה במצ"ח, מתועד. לכן, כל דבר שנאמר, צריך להיאמר בקפידה רבה, תוך מחשבה מעמיקה ומקדימה. עורך דין צבאי בעל ניסיון, יוכל להכין אתכם היטב לחקירה וכן לייעץ לכם בזמן אמת, אם נעצרתם במעצר צבאי לחקירה.

    ב. במהלך החקירה:

    הכרת זכויותיו של הנאשם היא קריטית לניהול התיק בעניינו, כמו בדבר הזכאות לייצוג. פרט להכרת זכויותיו, במהלך החקירה עצמה, על החייל לצבור כמה שיותר עדויות וראיות, אשר מעידות על העובדה שהוא אינו מעורב בעבירה המיוחסת לו. לכן, כל דבר אשר יוכל לאשש טענה בדבר חפותו – הינו רלוונטי.

    באילו מקרים חשוב להיוועץ בעורך דין צבאי?

    עורך דין צבאי, בשל ניסיונו והתמחותו בהתנהלות מול המערכת הצבאית, יוכל לסייע בכל הליך, שאלה או הערה הנוגעת לשירות צבאי, אם זה מועמדות לשירות הביטחון, פטור מהצבא, שירות סדיר ותקופת מילואים. עורך דין צבאי, מעניק ייעוץ במקרים כאלו. לנוחיותכם/ן יובאו מספר מקרים עיקריים, אשר בעניינם מומלצת היוועצות בעורך דין צבאי:

    א. עריקות:

    עריקות מהצבא מוגדרת כהיעדרות משירות מעל 21 ימים ועד בכלל, לפי סעיף 92 לחש"ץ. עבירה זו גוררת טיפול של בית הדין הצבאי וככל שההיעדרות ממושכת יותר, כך העונש יהיה מחמיר יותר. העונש הקבוע לעריק, לרוב יעמוד על מאסר בפועל. פרט למאסר, ימי ההיעדרות וימי המאסר לא ייספרו כימי שירות למורשע בגין עריקות. כלומר, העריק יצטרך להשלים את הימים החסרים.

    עבירת העריקות נתפסת כעבירה שאין הצדקות לעשותה. עם זאת, ישנן נסיבות אשר יכולות להקל ולו במעט, על העונש המוטל עליה. אלו נסיבות אשר לרוב קשורות למשבר כלכלי של המורשע, אשר הוביל אותו לערוק לצורך עבודה, או משבר אישי הנוגע לאי התאקלמות של העורק במסגרת הצבאית. העונש על עריקה יכול להגיע עד 10 שנות מאסר וזאת כאשר מדובר בעריק אשר אין בכוונתו לחזור, אשר עשה זאת במהלך מצב לחימה שלו או של יחידתו. זהו עונש כבד לכל הדעות. לכן, עורך דין צבאי, אשר מודע לנסיבות המקלות, יוכל לכוון את הנאשם בצורה שתקל את העונש.

    ב. פטור מצבא:

    בישראל, חובת הגיוס לצה"ל, מוטלת על כל אזרח או תושב אשר מלאו לו 18 שנים. עם זאת, צה"ל מכיר במגבלות אשר אינן מאפשרות גיוס. לכן, בחוק שירות ביטחון כללי, חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו–1986 (להלן: "החוק") מפורטים הכללים המאפשרים קבלת פטור משירות צבאי, כדלקמן: פטור מטעמי בריאות, פטור בשל צביון דתי, פטור בשל הורות, פטור בשל הריון ונישואים (לנשים), פטור למגזרים (ערבי ישראל, בדואים, דרוזים השומרים על צביון דתי, נשים דרוזיות ונשים צ'רקסיות) וכן פטור מטעמי מצפון ומטעמי הגירה לחו"ל (מי שאינו נחשב תושב או אזרח בעת שהיה בן 16).

    חלק מהפטורים ידונו בוועדות אשר מעניקות את הפטור. הכנה מקדימה על ידי עורך דין צבאי, תוכל לסייע רבות בוועדות הללו. כאשר לא יינתן פטור ובכל זאת לא יופיע מועמד לשירות הביטחון לצו גיוסו, אזי הוא יוגדר כמשתמט משירות. הדבר יוכל לענות גם להגדרה של עריקות. גם במעמד זה, עורך דין צבאי יוכל לסייע לכן/ם.

    ג. סמים:

    עבירת סמים בצבא נחשבת לעבירה חמורה ביותר, אשר העונש בגינה גבוה משמעותית במערכת הצבאית לעומת המערכת האזרחית. כל חשד לעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג–1973, יגרור חקירה של מצ"ח, שבסופה לרוב יוגש כתב אישום. כדאי לזכור, כי העונשים הניתנים בעבירות הסמים בצה"ל על ידי בית המשפט הצבאי, עומדים על: שלילת רישיון נהיגה צבאי ו/או אזרחי, מאסר ממושך (במידה והמאסר ימשך מעל 3 חודשים, אזי יוותר רישום פלילי), הורדת סיווג ביטחוני וכן הורדה בתפקיד. מלבד האמור, יתכן ויינתנו עונשים נוספים. ייצוג במהלך המשפט על ידי עורך דין צבאי, יכול להשפיע על מתחם העונש ולהקל משמעותית על הענישה ועל השלכותיה.

    סיכום:

    במאמר זה דנו להלכה ולמעשה, במערכת המשפט הצבאית וכן בנוקשות המאפיינת אותה, בשונה ממערכת המשפט האזרחית וההליך הפלילי המתקיים בה. כמו כן, הצגנו את ההליכים השונים וביניהם חקירה במשטרה צבאית חוקרת. הסברנו גם מה הוא ייחודו של עורך דין צבאי, מדוע יש להיעזר בו בעת הליכים במערכת המשפט הצבאית והשפעתו במקרים רבים על הענישה קצרת הטווח והשלכותיה ארוכות הטווח.

    בסופו של דבר, מומלץ להיעזר בעורך דין צבאי בעת הליך פלילי בבית דין צבאי. כשם שחשוב וחובה להיעזר בעורך דין בהליך הפלילי במסגרת המערכת האזרחית, אזי קל וחומר בהליך המשפט הצבאי, על כל המשתמע ממנו ומהשלכותיו.

    ליצירת קשר

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם




      קידום עורכי דין קידום עורכי דין