בית דין צבאי

מעבר להיותו צבא ההגנה לישראל (צה"ל), מחזיק צה"ל במערכת דינים פלילית ומשמעתית ענפה ואוטונומית, אשר כוללת גם ערכאות שיפוט בדמות בתי הדין הצבאיים. זאת ועוד: באופן טבעי, לצה"ל יש גם מאפיינים ייחודים משלו, בכל הנוגע להליכי השפיטה והעבירות הצבאיות הנשפטות במסגרתו. לכן, במאמר שלהלן, מצאנו לנכון להסביר על מערכת הדין הצבאית וכל זאת לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

עם זאת, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי של עורך דין צבאי.

הדין המסדיר את מערכת המשפט הצבאית:

הדין העיקרי אשר מסדיר את המשפט הצבאי, בא לידי ביטוי בחוק המכונה חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). חוק זה כולל מגוון רב של נושאים, החל מעקרונות יסוד הנוגעים לדין הצבאי ועד לקביעה של עבירות צבאיות–פליליות ומשמעתיות וענישה לצדן וכן הגדרות הנוגעות לחיילים ואנשי קבע ואנשי מילואים, אשר כפופים לחוק השיפוט הצבאי. זאת ועוד, חוק השיפוט הצבאי מסדיר גם את סדר הדין בבית הדין הצבאי ואת דיני הראיות הנהוגים במסגרת בית הדין הצבאי.

מאפייני העבירות הצבאיות:

בניגוד למערכת המשפט האזרחית, האמונה על השפיטה בתחום הפלילי, מערכת הדין הצבאית, נושאת בחובה מאפיינים ייחודיים, בכל הנוגע לעבירות צבאיות, אשר ייחודיות לדין הצבאי. כך למשל, בחוק השיפוט הצבאי יש מגוון רב של עבירות, שבחיים האזרחיים לא תהיינה רלוונטיות, כגון – עבירה של עריקה (כלומר, עזיבת השירות הצבאי או אי התייצבות לשירות צבאי לפי דין) ועבירה של נפקדות (שהיא בעצם נגזרת של עריקה, אך היא עבירה קלה יותר מבחינת מספר ימי ההיעדרות מהשירות או אי התייצבות).

כך גם בחוק השיפוט הצבאי, הכולל עבירות הנוגעות לשימוש בנשק במהלך אימונים, עבירות אשר נוגעות להתנהגות במסגרת קרב או פעילות מבצעית וכן עבירות הנוגעות להתנהגות כלפי בעלי תפקידים בצבא, לרבות עבירות של אי מילוי פקודות, או פעולה במסגרת צבאית בניגוד לסמכות מוקנית. במקביל, חשוב להבהיר, למען הסר ספק, כי עבירות פליליות אזרחיות, הן עבירות פליליות גם במסגרת המשפט הצבאי.

בית הדין הצבאי:

מערכת השפיטה הצבאית בנויה כדלקמן: הערכאה המשפטית הראשונה אשר אמונה על שפיטה על עבירות צבאיות, היא בית הדין הצבאי המחוזי, אשר לצדו גם בית דין צבאי לענייני תעבורה. בית הדין הצבאי הוא ערכאה ראשונה. עם זאת, במקרים שבהם הנאשם בהליך הצבאי, הוא קצין בדרגה של סגן אלוף ומעלה, אזי בית הדין הצבאי – כערכאה ראשונה – יהיה בית דין צבאי מיוחד, אשר השופטים בו יהיו קצינים בדרגה גבוהה יותר מאשר בית דין צבאי רגיל.

מעל בית הדין הצבאי המחוזי, ישנו בית הדין הצבאי לערעורים. האחרון, אמון על שפיטה בערעורים המוגשים על פסקי דין של בית הדין הצבאי המחוזי או בית הדין הצבאי המיוחד. נעיר כי בית המשפט העליון, מהווה ערכאה שלישית, שאליה אפשר לפנות כדי לערער על החלטות של בית הדין הצבאי לערעורים. אך ערעורים לבית המשפט העליון, מוגשים רק ברשות ולא בזכות.

משטרה צבאית חוקרת:

עבירות פליליות הנעשות במסגרת צבאית, נחקרות על ידי המשטרה הצבאית החוקרת, שיש לה סמכויות רבות, לרבות סמכויות מעצר וחקירה. המשטרה הצבאית החוקרת, עורכת את החקירה, אשר בסופה מועברים חומרי החקירה, לידי הפרקליטות הצבאית.

האחרונה, היא הגוף המוסמך, אשר יחליט האם יוגש נגד חייל כתב אישום צבאי או לאו. במידה ונמצאו ראיות לכאורה, אשר יש בהן כדי להוכיח את אשמת החייל, הרי שיוגש כתב אישום צבאי לבית הדין הצבאי המחוזי, או לחלופין, לבית הדין הצבאי המיוחד – בעת הצורך.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין צבאי?

הדין הצבאי הוא דין מורכב וההתנהלות מול רשויות הצבא היא נושא לא פשוט, המצריך ידע וניסיון רב. ניסיון זה מצוי באמתחתו של אדם אחד והוא עורך דין צבאי. אנו ממליצים, כבר בתחילת החקירה, בעת מעצר, לפנות לעורך דין צבאי לשם ייעוץ. מניסיוננו, ייעוץ של עורך דין צבאי כבר בתחילת הדרך, יכול לעיתים להיות ההבדל בין כתב אישום צבאי, לבין סגירת תיק החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת.

לסיכום:

מערכת המשפט הצבאית, היא מערכת משפט ייעודית וייחודית וכן עצמאית, מתוקף תפקידה. למשפט הצבאי יש מערכות שונות, החל מהמשטרה הצבאית ועד לפרקליטות הצבאית ולבתי הדין הצבאיים. במערכת המשפט הצבאית, קיימות עבירות פליליות ייחודיות, לטיב השירות והפעילות הצבאית. לסיכום, בכל מקרה שבו הוגש נגדכם כתב אישום צבאי או נעצרתם לחקירה, רצוי להיעזר בעורך דין צבאי בעל ניסיון.